פרחי באך ההתחלה

kipodan_1

פרחי באך – איך זה התחיל?

כדי לספר את ההיסטוריה של תמציות הפרחים אי אפשר שלא לספר בקצרה את סיפורו של ד"ר אדודארד באך ויצירתו הנקראית פרחי באך.

כל המידע הביוגרפי על אדוארד באך מגיע מידידתו נורה וויקס.

הוא נולד במונסלי- Monseley בשנת 1886 ובילדותו הייתה לו אהבה עזה לטבע, באך הצעיר השתוקק להיות רופא, אך לפני כן כדי לרצות את אביו, עבד בבית חרושת ליצירת פח ופליז. לא היו אלה שנים מבוזבזות, במפעל התבונן בפנים השונות של הטבע האנושי של הפועלים והשפעתו על מחלותיהם.

הוא החל ללמוד רפואה באוניברסיטת בירמינגהם, באך האמין בעקבות חוויותיו בבית החרושת לפח, כי הגוף מציג מחלות כתגובה למצבו הרגשי של האדם. שנים לאחר סיום לימודיו הגיע למסקנה כי אישיותו של האדם והיחס שלו לעצמו ולזולת משפיעה על בריאותו, ולכן הסיק שטיפול במצבו הרגשי של האדם יבריא אותו.

בשנת 1914 באך מסיים את לימודיו ומתמחה בחיסון ובבקטריולוגיה. הוא מוצא קשר ישיר בין בקטריות של מערכת העיכול לבין מחלות כרוניות. באך מיצר חיסונים לחוליו, אך למרות יעילותם, השימוש בזריקות נראה לו אלים מדי משום שגרמו כאב לחולה…

היה ברור לו כי השיטה חייבת להיות עדינה, ללא תוצאות לוואי ומכוונת אל החולה ולא אל מחלתו. באך היה אדם חולה. בשנת 1917 סבל משטף דם ועבר ניתוח חירום, רופאיו לא נבאו לו יותר משלושה חודשי חיים…באך היה נחוש לסיים את עבודתו ולמצוא משהו שיוכל לרפא אנשים ולתת תשובה אמיתית למקור מחלתם לכן החליט לעזוב את בית החולים ולחפש אחרי מה שלא היה לו ידע מה הוא והיכן לחפשו.

המניע לחיפוש הובן על ידו כמשימת חייו, האפשרות למות ללא

הגשמתו גרמה לו לפעול באופן
אינטנסיבי, מוטיבציה זו שפרה את בריאותו ללא הכר, מה שהוביל אותו אל ההבנה כי המיקוד במשימה לתוכה מופנית אהבה, היא המפתח המחזיר את הבריאות לאדם.

בשנת 1920 באך מתחיל לעבוד כבקטריולוג בבית החולים ההומאופטי בלונדון, ושם נתקל לראשונה בעבודתו של ההומאופט הנמן "אורגון". באך נדהם מכך שמאה וחמישים שנה קודם לכן זיהה הנמן את חשיבותה של אישיות האדם בריפוי מחלות.

הומאופטיה – פותחה לפני כ-200 שנה על ידי רופא גרמני בשם סמואל הנמן. היא מבוססת על העיקרון של "דומה מרפא דומה". כלומר חומר שגורם לתסמינים מוגדרים באדם בריא, יכול לגרום לריפוי מחלה אשר גורמת לאותם תסמינים באדם חולה, באם התרופה ניתנת בדילול גבוה ובכמויות קטנות. ההומאופטיה לא פועלת כדי לדכא תסמינים. התרופות נבחרות בגלל יכולתן לחקות את התסמינים באדם בריא ולעורר את הגנת הגוף בחולה.

תרופות הומאופטיות מכינים על ידי מיצוי צמחים ובעלי חיים, ומהילתם/דילולם מספר פעמים רב. התיאוריה אומרת שככל שהתמיסה מהולה יותר, השפעתה חזקה יותר. על פי קריטריונים כימיים מקובלים, חלק מהתרופות המהולות הללו אינו מכיל אפילו מולקולה אחת של חומר הריפוי המומס. אולם, לגבי רבים מההומאופתים אין לכך כל חשיבות, כיון שלדעתם, החומרים המרפאים משאירים חותם של אנרגיה הייחודית להם במים ולכן אין הכרח בהמצאות החומר עצמו בתמיסה.

באך התרשם עמוקות משום שבפעם הראשונה פגש באדם הטוען כי אין לטפל במחלה אלא באישיותו ואת התרופות יש להצמיד לסמפטומים המנטאליים ולא למחושים הפיזיים. בהתאמה לרעיון זה החל להכין חיסונים אוראליים על בסיס של חיידקים שהוזלפו דרך הפה והיו יעילים לא פחות מהזריקות.

באך פיתח שש תמציות הומאופטיות שמשתמשים בהם עד היום, אך עדיין לא היה מרוצה. הוא החל לחפש פתרונות בטבע, הייתה זו תקופה חשובה בחייו שהובילה אתו אל תמציות הפרחים.

יום אחד בשנת 1928כאשר ישב בארוחת ערב נפלה עליו ההשראה הוא הבין כי יש כמה סוגים של אישיות לבני האדם. מכאן הוא הגיע למסקנה שכל אישיות תגיב למחלה באופן שונה. בסתיו של שנת 1928, נסע באך למדינת גל שבאנגליה בחיפוש אחרי דבר מה שהטבע אמור לספק לו ושעליו לא היה לו מושג. באך הסתובב בשעות הבוקר בטבע, שעות בהן הטל או הגשם על עלי הכותרת של הפרח עדיין לא התייבשו. דמינו לעצמכם את באך מסתובב בטבע בין מאות ואלפי פרחים פורחים, זכרו את הידע שהיה לו מההומאופטיה, על דילול של חומר במים…..ומה שראה אתם יכולים לראות בתמונה הבאה של ציפורנית מצרית:

bach5

טיפות המים שעל הפרחים התחברו ללימודי ההומאופטיה, וכמכת ברק הכתה בו הידיעה שטיפות המים שעל הפרחים משמרות את התדרים של אנרגיית החיים של הפרח. ההנחה הייתה שמיים משמרים את האנרגיה שהוטבעה בם (התיאוריה עליה מסתמכת ההומאופטיה) ואם ניתן את הטיפות הללו לאדם, נעביר לו דרכם את אנרגיית החיים של הפרח.

הוא הביא עימו בחזרה שני צמחים מימולוס ואל תשכחני הפרחים הראשונים של פרחי באך. הוא נתן אותם בהתאם לתסמינים של החולים שלו בהצלחה מרובה. בסופה של אותה השנה הוא הוסיף את צמח הכלמטיס לפרחי באך, עכשיו באך היה קרוב לפריצת הדרך שלו.

כל שהיה עליו לעשות הוא למצוא את המידע שכל פרח מכיל ולהתאים את הטיפות לאישיותו של האדם. אומרים כי באך היה אדם מאוד רגיש, וכאשר היה בקרבת הפרחים יכול היה לדעת על איזו רמה באישיותו של האדם הם פועלים.

בשנת 1930 כשהוא בן 33 סגר באך את מעבדתו ונסע לחפש תמציות נוספות בוולס. מספרים כי הוא סבל פיזית ונפשית והתמציות שרקח עזרו לו להתגבר על הסימפטומים.

את התמציות שייצר יצב ושימר בעזרת אלכוהול. בך הקדיש ארבע שנים למחקר ומצא 38 תמציות פרחים המתאימים לשיטתו שנקראה מאז ועד היום פרחי באך.

באך מת בשנתו בשנת 1936. עד שנה זו טיפל בך בקרוב ל-5000 אלפים מטופלים, הוא התייחס אל 38 התמציות שמצא כשיטה שלמה המכסה את כל האנושות כולנו המשתמשים כיום בתמציות פרחים לריפוי חייבים לו את תודתנו העמוקה.