מה היא אנרגיה?

נימפאה 3

מהי אנרגיה ומהן צורותיה השונות?

מאת ד"ר בדרי כאג סטין

אנרגיה מוגדרת ככוח פנימי המוחזק על ידי מערכת או טבוע בה, ומאפשר למערכת לתחזק את עצמה ו/או לנוע. ניתן לשחרר אנרגיה או להעבירה ממערכת אחת לאחרת, וכך לגרום לשינויים פיזיים (או לחולל כוח) במערכת המקבלת (או סופגת) את האנרגיה. האנרגיה תמיד נשמרת. הכוונה היא שלא ניתן ליצור אותה או להרוס > אותה, אלא רק להמיר אותה מצורה אחת לאחרת, או להעביר אותה למערכת אחרת.

אנרגיה קיימת בצורות שונות. החומר המרכיב את היקום שלנו מכיל שלוש צורות של אנרגיה: פוטנציאלית, קינטית ופנימית. אנרגיה קינטית היא אנרגיה הקשורה למערכות נעות. לדוגמה, אנרגיה אלקטרו-מגנטית הנישאת על ידי קרני השמש ומזינה את הצמחים היא צורה של אנרגיה קינטית. אנרגיה פוטנציאלית היא אנרגיה האצורה במערכת. האנרגיה הכימית, המצויה במזון המזין את בעלי החיים ואת בני האדם, היא צורה של אנרגיה פוטנציאלית. ולבסוף, אנרגיה פנימית היא האנרגיה השומרת את האטומים במקומם ומכונה גם אנרגיית חומר. משוואתו המפורסמת של איינשטיין E=mc2 מתארת את האנרגיה הפנימית של מערכת בעלת מסה m.

אך האנרגיה הבסיסית ביותר היא ה"אנרגיה האוניברסלית" העדינה, שהיא מקור כל צורות האנרגיה האחרות. זוהי האנרגיה הקשורה לשדה האנרגיה האוניברסלית (מיתרי-על) הממלא את היקום כולו. אנרגיה קינטית, פוטנציאלית ופנימית הן צורות שונות (או חלקים) של האנרגיה האוניברסלית.

כפי שאנו יודעים, גופנו בנוי ממערכות מדורגות ומחלקים שונים (איברים), אשר בנויים מתאים. כל תא מורכב ממולקולות ומאטומים הקשורים זה לזה באמצעות כוח אלקטרומגנטי, בשיתוף מתווכים כימים רבים המתאמים את תפקודי החלקים כמערכת מאוחדת והרמונית. במובן זה, גופנו מכיל את כל שלוש האנרגיות: קינטית, פוטנציאלית ופנימית. האנרגיה הפנימית והקינטית מספקות מוצקות (ומבנה גנטי) לגוף, והאנרגיה הפוטנציאלית מספקת מזון. מצד שני, כיוון שכל חומר, כולל גופנו, בנוי משדה האנרגיה האוניברסלית, גופנו הוא בו זמנית מערכת רטיטות המכילה אנרגיה אוניברסלית. האנרגיה האוניברסלית מופיעה כאנרגיה קינטית, פוטנציאלית ופנימית ברמות גבוהות. כך שאותה אנרגיה

אוניברסלית מעניקה לגופנו מוצקות ומזינה אותו.

כפי שצוין לעיל, בטווח של האנרגיה הנמוכה, שדה האנרגיה האוניברסלית מגבש ויוצר חומר באמצעות התנודות-רטיטות הצפופות והנמוכות שלו (השדה הנמוך). הסיבה שאנו רואים חומרים שונים סביבנו (כמו עצים, גופים של אנשים שונים וכו') נובעת מהתדרים (או רטיטות) השונים של "השדה הנמוך". לעומת זאת, בטווח האנרגיות הגבוהות, שדה האנרגיה האוניברסלית בעל הרטיטות הגבוהות והעדינות יותר ("השדה הגבוה") אינו יוצר חומר, אלא משמר את רטיטותיו הטהורות וחסרות הצורה הנושאות את האנרגיה האוניברסלית העדינה.

מכאן שהשדה האנרגטי הנמוך מעצב את הגוף כמוצק וכבעל מבנה גנטי, ובנוסף מספק לו הזנה תוך שימוש בצורות גסות של האנרגיה האוניברסלית (מזון ואוויר). כאן חשוב לציין, שכיוון שאנו מגשימים פעולות אלו דרך השדה הנמוך של האנרגיה האוניברסלית, הן מערבות אנרגיות מעט נמוכות (אנו אכן גוף אנרגטי, או שדה רוטט, אך יחד עם זאת גופנו מורכב מאנרגיות מעט נמוכות). בנקודה זו השדה המקיף הגבוה מתגלה כמציל

חיים, בשל האנרגיות הגבוהות שלו וטבעו המתפשט לכל. השדה הזה פועל יחד עם השדה הנמוך ומעביר את הצורה היותר-עדינה של האנרגיה האוניברסלית למבנה הנוצר על-ידי השדה הנמוך – גופנו. הצורה העדינה של האנרגיה האוניברסלית, הקשורה לאנרגיות הגבוהות, היא הכלי שכל טכניקת ריפוי אנרגטית משתמשת בו.

לסיכום, על החיוניות והבריאות של גוף האדם שומרים ארבעה מקורות: "תכנות גנטי", "מזון", "אוויר" ו"אנרגיה אוניברסלית בצורתה העדינה". המקור הרביעי מסופק על ידי השדה הגבוה (השדה היותר עדין של האנרגיה האוניברסלית) המקיף את גופנו, והוא הצורה הגבוהה ביותר של מקור אנרגטי ולכן החשוב ביותר מבין ארבעת הכוחות. מקור זה הוא גם המרכיב העיקרי המופעל בתהליכי ריפוי אנרגטיים באנשים חולים. ארבעת הכוחות יחדיו מהווים את ה"אנרגיה החיונית" ומעניקים כוח חיוני (כוח משמר חיים) לגופנו. שמות אחרים ל"אנרגיה החיונית" הם "צ'י" או "פראנה". אנו רואים שגוף האדם הוא גוף אנרגטי חיוני הפועל בשילוב עם האנרגיה האוניברסלית, התורמת להישרדותו ולבריאותו.