פרחי באך חינוך, להיות הורים 6

PIC

פרחי באך על ההורות, הדרך לחינוך לאנדבידואליות ואהבה על פי ד"ר אדוארד באך,

חוסר באישיות עצמאית היא הפרעה המונעת מהאדם להתאים את עצמו לדרישות של הנשמה. הבעיה מתחילה בשלב מוקדם בחיים ונוצרת בין הורה לילדיו ובין מורה

לתלמיד.

להיות הורה זו זכות, היא מאפשרת לנשמה להתחבר לעולם כדי להתפתח. להורה תפקיד הוא הסוכן ללידה הפיזית של נשמה ועליו לדאוג לה בשנותיה הראשונות על פני האדמה. ההורה אמור לתת לתינוק את כל ההדרכה הרוחנית והפיזית לה הוא זקוק כדי שימתה את יכולותיו. בנוסף כל חופש אפשרי שלא יסכן אותו אמור להינתן כדי לאפשר לו את התפתחותו המרבית.

להיות הורה זה שירות קדוש. זו היא הקרבה, שום דבר לא נדרש מהילד להחזיר בחזרה, כל התפקיד של ההורות בבסיסו הוא של נתינה, אהבה עדינה, הגנה והכוונה, עד שהנשמה תיקח אחריות על האישיות הצעירה.

אישיות פרטית ועצמאות חייבים להילמד מהילדות, יש לעודד את הילד לעצמאות מוקדם ככול האפשר ולהיזהר משליטה הורית היכולה לחבל בתהליך.

התהליך אמור להיות פשוט. זו משימה לזמן קצר שלאחריה יש להפסיק במאמצים ולאפשר למתבגר חופש כדי שימצא את דרכו בעצמו. עלינו לזכור שלילדנו יכולה להיות נשמה מפותחת יותר מאיתנו, כך שההגנה והשליטה צריכים להיות מותאמים לצרכיו. על ההורה לזכור שאל לו לנסות ולעצב את האישיות על פי צרכיו. עליו להיות עזר להתפתחות הרך הנולד. כל שאיפה לשליטה או לעיצוב רצונותיו של הרך הנולד, היא צורה של חמדנות ויש לעקרה משום שנתיב זה יוביל ליצירת ערפד אמתי. כהורים עלינו לעודד את אומנות הנתינה, לפתח אותה עד שתשטוף כל סממן של שליטה בילד.

על ההורה לאפשר לרך הנולד הזדמנות להיחשף לדרכו האישית שתאפשר לו את החופש לבחור מה דרוש לו כדי להצליח בחייו. אין להשתמש בדבר חוץ מטיפול עדין כדי לאפשר לילד לצבור את הידע הדרוש לו להמשך חייו.

סבל גדול נוצר כאשר דמות הורה שתלטן, שהיא תוצר של חוסר בהגשמה עצמית, מתערבת בחיי ילדיו. מצב כזה יוצר בית כלא למניעים שקריים, יחד עם רעיונות מוטעים מה היא מערכת היחסים שצריכה להיות בין הורה לילדיו.

שוב נזכיר כי כל נשמה מגיעה לכאן על מנת לצבור ניסיון ותובנות ותיקון האישיות על פי אידאלים המוכתבים על ידי נשמתה. היא לא תסבול לעולם שליטה של האחר. לכל אחד נוצרה עבודה ספציפית ושאם לא יבצע אותה הוא יצור קונפליקט שאליה תגיב אישיותו בהפרעה פיזית.

כל אדם תפקידו לשחרר את עצמו משליטה של האחר בו. עליו לזכור את הדבר הבא: מי שעומד מולו כמתנגד עליו להתייחס אליו כאל יריב ספורטיבי, כשחקן אנו משחקים במשחק החיים ללא שמץ מרירות משם שללא המתנגד לא היה לנו היכולת לפתח את האומץ ואת האינדיבידואליות שלנו. אסור להשתמש בכוח אלא רק ברכות ובאהבה, או אז מתפתחת חיבה ואהבה כלפי היריב.

מול אנשים דומיננטיים אסור לנו לגלות חולשה. החולשה תעזור להם להגביר את השפעתם סירוב בעדינות להיות תחת השפעתם תועיל לנו וגם להם. השגת החופש וזכייה באינדיבידואליות מחייבים אותנו לאומץ ואמנוה. אך בשעות החושך של חיינו עלינו לזכר שהניצחון מחכה לאילו שבעזרת האומץ והאמונה בקדושה שבתוכם לא נכנעים.