המינון או איך משתמשים בתמציות פרחי ארץ ישראל

חרוב זכרי

מינון או איך משתמשים בתמציות פרחי באך ובתמציות הפרחים של ארץ ישראל חלק א'

משום שהם מוצר אנרגטי המינון שונה לגמרי מהרוקחות הרגילה. אם יש לנו מאלחש מכל סוג שהוא בצורה של נוזל לא נוכל להגיד כי טיפה אחת היא בדיוק כמו חמש טיפות משום שאנו מעריכים אותם בשכלנו כדבר מה אורגני, (יחס של כמות החומר הפעיל בטיפה), אנו חושבים כי אם אנו לוקחים חמש טיפות יהיה בהן פי חמש יותר חומר, מאשר בטיפה אחת. במקרה של תמציות הפרחים ובתמציות אחרות אנרגטיות מה שחשוב הוא מספר הפעמים שבה האנרגיה נמצאת במגע אקטיבי עם האדם ולא מה שהיא מכילה, משום שארבע טיפות במנה אחת הוא בדיוק כמו שבע.

לכן לתת טיפה אחת ארבע פעמים ביום משול לארבע מנות, ואילו ארבע טיפות פעם ביום, משול למנה אחת. מה שחשוב אינה הכמות אלא מספר הפעמים. עכשיו אם נמשיך את רעיונותיו של ד"ר בך מיסת תמציות פרחי באך, מקובל לתת בכל מנה ארבע טיפות מהתמצית (מהדילול השני הבקבוק לטיפול שמשתמשים המטפלים), אך יש מי שפועל בהתאם לאינטואיציה שלו.

מכיוון שתמציות הפרחים הן תרופות אנרגטיות והן מתחילות להשפיע על אנרגיית הגוף מידית כאשר הן נכנסות אליו (למרות שאין אנו מרגישים בשינוי באותה המהירות). הרווח בין מנה למנה אינו צריך להיות נוקשה, בי אין אנו מדברים על כמות של חומר בתוך הדם, אלא על תמצית אנרגטית המתקנת חוסר איזון בגופים העדינים של בני האדם.

המינון הוא שתיים עד ארבע פעמים ביום, מינימום פעמיים ביום, למעט במקרי שוק וטראומה בהם ניתן להשתמש בתמציות כל חמש דקות. לעיתים אפשר להתחיל את הטיפול בלקיחת מנה כל שעה, במשך

שלושה ימים ואחר כך לחזור למינון הבסיס. אין צורך להעיר את המטופל משנתו, ניתן לתת לו את הטיפות במשך היום. אם החסיר ניתן להשלים את הטיפול במשך היום, התוצאה תהיה אותו הדבר. במידה והמטופל שכח לקחת את הטיפות, הוא יכול לקחת שתי מנות ברווח של 10 דקות אחת מהשנייה, אך לא לקחת מנה כפולה בבת אחת, זו תחשב מנה אחת בלבד.

לא מומלץ לקחת יותר משלוש תמציות לאדם ועדיף באותה המבחנה, למעט אם מדובר בהתפתחות אישית, אז עדיף להשתמש בתמציות נוספות. הזמן הטוב ביותר להשתמש בתמציות הפרחים הוא מיד כאשר אנו מתעוררים ולפני השינה, והכי טוב אחרי מדיטציה, מהסיבה הפשוטה שאחרי מדיטציה אנו לא ממוקדים כל כך בעולם הפיזי ואז האנרגיה מרוכזת יותר בגופים האנרגטיים מאשר בגוף הפיזי. ההוכחה לכך היא הקושי שיש לנו לעשות פעולות פיזיות מיד לאחר מדיטציה.